פשיעה חקלאית
דרוש\ה פרויקטור\ית
החקלאות הישראלית סובלת ממכשולים רבים ומקשיים שמערימה עליהם המדינה האהובה שלהם. קשיים ורגולציות שאינם קיימים באף מקום אחר בעולם המערבי.
לכל הקשיים האלו מצטרפת הפשיעה החקלאית שאינה מטופלת מספיק.
המדינה צריכה לקחת את נושא השיטור, האכיפה והמשפט בתחום הפשיעה החקלאית כפרויקט לאומי להצלת הנכס החשוב ביותר למדינה. החקלאות המקומית שלה.
פגיעה חמורה בביטחון המדינה
החקלאות הישראלית היא נכס ביטחוני ממעלה ראשונה. הן בשמירה על הגבולות ועל קרקעות מגורמים עוינים והן בשמירה על הכלכלה.
הפשיעה נגד החקלאים משפיעה באופן מהותי על הביטחון התזונתי של כולנו.
לפי דו"ח הפשיעה של השומר החדש:
ל-59% מהחקלאים, הפשיעה מהווה שיקול בהחלטה לשלב דור המשך (28% ב-2020)
על פי נתוני הלמ"ס, ב 2010 היו 60,000 חקלאים פעילים בישראל וב 2022 נותרו רק 14,000.
מול עיניו של העבריין עומד מניע כלכלי אך בראשו ישנה הצדקה לאומנית נגד המדינה.
כשאין טיפול נחוש נגד העבריינים, זה משפיע על כל תחומי החיים. לפי דו"ח הפשיעה, 78% מהציבור הישראלי פוחד לנסוע בכבישי הנגב.
אלפי גניבות, ונדליזם ושריפות
החקלאות בישראל סובלת מפשיעה חקלאית בלתי פוסקת. הצתות, ונדליזם, גניבות ופרוטקשן.
לפי דו"ח הפשיעה של השומר החדש:
משק חקלאי סובל בממוצע
מ - 6.6 אירועי פשיעה חקלאית במהלך שנה.
רוב החקלאים אינם מבטחים את תוצרתם כיוון שחברות הביטוח דורשות מחירי עתק.
עקב כך, חקלאים הסובלים מפשיעה חקלאית, נאלצים לממן את ההפסדים מכספם.
חלקם פושטים את הרגל וחלק פשוט מתייאשים.
בסקר של "השומר החדש" נמצא כי כ 35% מהחקלאים אינם מדווחים למשטרה על אירועי פשיעה חקלאית.
הנימוקים לאי-דיווח היו "היעדר אמון", "היעדר טיפול" "אוזלת היד של המשטרה" ו"בזבוז זמן".
