מחירי הפירות הישראלים נוסקים השמיימה בשל חוסר תחרותיות משוכללת ומווסתת על-ידי ממשלת ישראל דבר זה גורם לכישלון ולעיוות שוק עקב אי-מעורבות ממשלתית
בריאות העם והציבור תלויים בגיוון מזונות ומאכלים מהצומח הגדל על אדמת ישראל. הדבר מודגש בתקופת מגיפה כמו קורונה, שבהתמודדות איתה יש חשיבות לחיזוק המערכת החיסונית האנושית של האוכלוסייה על בסיס מזון טבעי בריא מבוסס ירקות, פירות ומגוון גרעינים עתירי ויטמינים. זה עדיף יותר מאשר לשים את כל הקלפים על "חיסונים" שהם לכאורה בעייתיים לחיסוניות ולחוסן הטבעיים של גוף האדם. לצורך כך יש צורך בשטחים פתוחים מיועדי חקלאות באיזורים כפריים וחקלאיים.
כל זאת בניגוד לעקרונות אג'נדה 21 של האו"ם שעליה חתומה ישראל. תוכנית זאת פוגעת דרסטית בביטחון התזונתי ובזמינות המזון על-ידי פגיעה בשטחים החקלאיים מחוץ לערים וציפוף בני אדם בערי מגדלים ענקיות וצפופות, שמכילות מגדלי מגורים מעורבבים במגדלי חקלאות יעודיים להפקת מוצרי חקלאות בתוך הערים הצפופות. זה יכול לכלול גם מגדלי ענק שבהם עירובי ושיזורי שימושים דמיוניים.
מבוא
הביטחון התזונתי של מדינה כמו ישראל, מבוסס בימינו על תוצרת הארץ שמפיקה החקלאות היהודית ובאופן פחות בהרבה לעומת בעבר עד מלחמת השחרור, וכך גם החקלאות הערבית. החקלאות הישראלית היא אינטנסיבית, מפותחת ומגוונת. היא מתקיימת כיום פחות בכפרים ובמושבות, ויותר בקיבוצים, במושבים ובחוות חקלאיות שמספקים את צורכי התזונה היסודיים והבסיסיים בדגש ירקות ופירות של האוכלוסייה המקומית (תוך היזקקות לכמה שפחות יבוא). החקלאות הישראלית מתפרשת על פני תחומים שכוללים, בין היתר, תבואות ככל שניתן, פירות נשירים, הדרים, ירקות, חלב, ביצים, בשר בקר, צאן ועופות, זיתים, דבש, יין, תמרים, תבלינים, צמחי מרפא ופרחים. כל זאת בסביבה ירוקה שחייבת להיות מוגנת משריפות ומשופעת באספקת מים שפירים, מי שטפונות או מים מטוהרים שאסור לבזבזם. שימושי ויעודי הקרקע החקלאית חייבים לא להשתנות.
אדמות חקלאיות אסור שיצומצמו ושיהפכו לעתודות נדל"ן. החקלאות והיערות צריכים להישמר ולהשתדרג בעזרת יישום תוצרי מחקר של מכוני מחקר ומדע אגרונומיים ממשלתיים וציבוריים, כמו המכון הוולקני בקריה החקלאית באזור ראשל"צ - בית דגן והפקולטה לחקלאות ברחובות. מרכז מו"פ חדשני עסקי בשיתוף מכללת תל חי מתפתח בפארק אגריטק ופודטק שנפתח בימים האחרונים ביוזמת היזם הראל מרגלית, במרחב קריית שמונה. שימור החקלאות ושטחיה, ואף הגדלתם, כרוך בהגנה ובתמרוץ של ההתיישבות הכפרית. זה כולל גם תמרוץ תיירות כפרית.
אין לבסס את התזונה הישראלית על יבוא חקלאי תלוי כלי שייט, מכולות, נמלי ים ואוויר, ממגורות, נתיבי שייט, נתיבי יבשה מסילתיים ונתיבי אוויר צפופים. גופים ירוקים חקלאיים חשובים הם בין היתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות המקרקעין, קק"ל, רשויות וועדות מינהל התכנון במשרד הפנים, כמו הולק"ח (הוועדה לקרקע חקלאית), רשות המים, מקורות, התאחדות החקלאים, התאחדות האיכרים, התנועה הקיבוצית, אירגוני החקלאות הפרטית, משרד הגנת הסביבה, ומועצות היצור והשיווק הרגולטיביות לפירות, ירקות ועוד מוצרים חקלאיים כמו דבש, זיתים ופרחים.
רשויות התחרותיות וההגבלים העסקיים במשרד הכלכלה, מועצות התכנון, הייצור והשיווק במשרד החקלאות אמורות לדאוג לוויסות ההיצעים מול הביקושים של מוצרי החקלאות מתוצרת הארץ כך שיהיו זמינים לכל תושבי מדינת ישראל. למשרד החקלאות ופיתוח הכפר תפקידים חשובים בטיפוח החקלאות הישראלית ובשגשוגה.
קרדיט: News1. כתב: דויד סנדובסקי. פורסם בתאריך 11/09/2021
Comments