ynet: הגיע הזמן להיזכר בקיבוץ

לכולם ברור היום ששוק חופשי ויוזמה פרטית דוחפים את הכלכלה והחברה קדימה. אבל לכולם ברור גם שהאתגרים הניצבים בפנינו מחייבים אותנו לעבוד חזק על שוויון ושיתוף. ליאור שמחה, שמתארח בפרק חדש של "האמת היא" עם עפר שלח, משוכנע שלתנועה הקיבוצית ולאידיאולוגיה שלה יש תפקיד דרמטי בתהליך הזה - ולכן היא צריכה לחזור ולהיאבק על סדר היום הישראלי

הערך "קיבוץ" בוויקיפדיה נפתח במילים "קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל". לכאורה, תיאור עובדתי אובייקטיבי ככל האפשר, כשם שוויקיפדיה מנסה תמיד להיות; אבל כמעט כל מילה במשפט הזה טעונה. כמעט כל מילה, כמעט כמו הקיבוץ עצמו, ספוגה כבר בעשרות שנים של מלחמת הזהויות הישראלית.

ליאור שמחה נולד בקיבוץ נצר סירני, וחווה בגוף ראשון את כל מה שעבר על הקיבוצים בעשורים האחרונים. הוא זוכר את היום שבו אביו הסביר לו שהקיבוץ בדרך לפשיטת רגל, ומכיר היטב את כל השינויים הארגוניים והחברתיים שעברו הקיבוצים מאז. הוא היה מזכיר הקיבוץ, התמודד על מזכ"לות התנועה הקיבוצית, זכה להישג מפתיע אבל לא נבחר. היום הוא מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, ענף שמזוהה עם הקיבוצים. בשנה הבאה, ככל הנראה, יחזור ויתמודד על ראשות התנועה.

את המשפט החשוב ביותר בשיחה שלנו הוא אומר כמעט בסופה, והוא מופיע גם לקראת סיום הטקסט הזה: התנועה הקיבוצית, אורח חייה ומה שהיא מסמלת, צריכה לחזור ולהיאבק על סדר היום הישראלי. זה לא הביטוי השחוק והבעייתי מאוד "אליטה משרתת" – מי אתה שתחליט שאתה אליטה, מה עושה אותך לכזה – אלא ההכרה בכך שהקיבוץ הוא ביטוי להשקפת עולם, שבלי קשר לשאלה איך אדם חי ובתוך איזו התארגנות כלכלית, היא אחת התשובות הסדורות ביותר לאתגר שמציב הזמן.

האזינו לעפר שלח מראיין את ליאור שמחה בכתבה

קרדיט: ynet. כתב: עפר שלח. פורסם בתאריך: 12.08.22

לכתבה המלאה

צילום: אילנה פיק