הביטחון התזונתי הלאומי מהווה מרכיב קריטי בהישרדות של אומות לאורך ההיסטוריה האנושית. חשיבות גדולה ניתנת בשנים האחרונות בעולם כולו לדיון של ביטחון תזונתי בהקשר למשבר האקלימי, כפי שכבר כיום מתבטא בעולם, בטמפרטורות הגבוהות השוברות שיאים, שריפות הענק, שנות בצורות ממושכות, הצפות חריגות ומגיפות, המסכנות את יכולת גידול המזון כפי שהכרנו.
מזון הינו צורך קיומי ראשוני, שלא ניתן להתקיים בלעדיו, ולאספקתו או היעדרו השפעה מרחיקת לכת על מעגלים נרחבים של בריאות, כלכלה והחוסן הלאומי של ישראל. חובתה של הממשלה להבטיח אספקה זמינה ובת קיימא של מזון, לכל האוכלוסייה, לתזונה בריאה ובמחיר בר השגה בשגרה ובעתות חירום.
לצערנו למדינת ישראל אין עדיין תכנית אב למזון הכוללת הבטחת יכולת ייצור ואספקת מזון מיטבית ונגישה לכלל אוכלוסיית ישראל. תכנית כזו חיונית בימים רגילים, ועל אחת כמה וכמה בעת חירום ממושכת כפי שצפויה כעת לאור משבר הקורונה, בה נדרשת שמירה על הביטחון התזונתי של כלל האוכלוסייה בישראל. הדחיפות בהיערכות מיידית גוברת, בהתחשב בעובדה שמדובר במשבר עולמי, המוביל לירידה בסחר בין לאומי, סגירת גבולות והקטנת פעילות במדינות רבות. במצב כזה קיימת הסתברות לא מבוטלת לפגיעה ביכולתה של ישראל לייבא את המזון הבריא הדרוש לנו בעת חירום בריאותית כזו, ואפשרות מסתמנת לעליה דרמטית במחיר חומרי הגלם. חשוב לציין שבמצב חירום כזה יכולה להיפגע גם היכולת לגדל מזון מקומי, דבר שמגדיל את הסיכון לאספקה סדירה של מזון.
קרדיט: הפורום הישראלי לתזונה ברת קיימא. כתבה: ד"ר דורית אדלר. לקריאת המאמר המלא:
Comments