וואלה: מלחמת מזון עולמית משתוללת בחוץ. ישראל חייבת להזין את עצמה - בעצמה

מאז ומתמיד ישראל דואגת שלא להסתמך על יכולות צבא זר כדי להגן על גבולותיה. גם מפעלי התפלת המים נקבעו כאסטרטגיים למדינה. האכלת אזרחי המדינה חשובה לא פחות, ועל הממשלה לשנות מדיניות ולנקוט בצעדים מעשיים לפני שמשבר המזון יגיע גם אלינו. דעה

דמיינו מצב שבו ישראל הייתה נסמכת על צבאות זרים שיגנו על גבולותיה ומקווה שביום פקודה יתייצבו כאן לגיונות שיהדפו את ניסיונות האויב לכבוש את ישראל. ברור לכולנו שמצב כזה אינו ייתכן. ישראל מגנה על עצמה בעצמה, כפי שאמרו כל ראשי הממשלה מאז קום המדינה ועד היום. זו הסיבה שישראל מתקצבת את הביטחון מעל לכל תקציב לאומי אחר ושומרת על סדר עדיפויות זה מזה שנים ארוכות.

עכשיו, דמיינו את ישראל ניצבת בפני מלחמת המזון העולמית, שכבר משתוללת בחלקים שונים בעולם וצפויה להימשך עוד כמה שנים. האם ישראל מוכנה לתרחיש הזה?

האם מדינת ישראל תוכל להזין את עצמה בעצמה, כאשר מיום ליום היא נסמכת יותר ויותר על ייבוא מזון וחומרי גלם, ומביאה בכך לצמצום משמעותי של הייצור המקומי? התשובה המצערת היא שלא. והמציאות הזו- של מלחמת מזון מתמשכת - אינה תרחיש דמיוני. היא כבר ממש מעבר לפינה. משבר המזון העולמי הנוכחי הוא תוצאה של "סופה מושלמת" - הצטברות של מקרים ואירועים שגרמו למשבר מזון עולמי חמור, שכמותו לא נראה בעולם כבר שנים. מלחמת רוסיה-אוקראינה, לצד מגפת הקורונה, האינפלציה שהגיעה אחרי 20 שנה, משבר כוח האדם העולמי, משבר האקלים והמשבר החמור בשרשרת האספקה - כל אלה יחד גורמים לכך ששווי התזונה של מאות מיליוני בני אדם נמחק מהתוצרת העולמית כבר היום. ישראל, מצדה, מתנהלת כיום כאילו אין מלחמת מזון על פני הגלובוס וחיה את חייה כתמול שלשום. כולנו רגילים לראות את מדפי הסופר המלאים, ולקנות מכל הבא ליד. אבל כמדיניות, חייבת מדינת ישראל לחשב מסלול מחדש, עוד היום, לפני שמשבר המזון יגיע גם אלינו.

עקרון השוק החופשי חשוב מאוד, ויש לאפשר ייבוא פתוח אלינו מכל מקום שמאשר יצוא פתוח אליו, אבל, ישראל צריכה כבר היום לקבוע מדיניות שתבטיח שהמדינה תוכל להזין את עצמה בעצמה, מבלי להסתמך על תעשיית המזון העולמית, ממש כמו במערכת הביטחון. בעבר, קיבלה הממשלה החלטה דומה - בעניין המים. מפעלי ההתפלה נקבעו כאסטרטגיים למדינה, כדי לוודא שאזרחי ישראל יוכלו תמיד ליהנות ממי שתייה. כך, היום, חייבים לקבוע כי תעשיית המזון אסטרטגית אף היא להמשך הקיום הלאומי. להחלטה זו על שינוי המדיניות חייבים להתלוות מעשים. כבר היום, צריכה המדינה להתחייב על השקעה של כמיליארד שקלים לשנה בתשתית תעשיית המזון המקומית, השקעה שתאפשר לתעשייה המקומית לגדול, להתרחב, לצמוח ולהביא לייעול והרחבת קווי הייצור המקומיים ובניית תשתית חזקה ויציבה יותר למקרי חירום - ממש כמו משבר המזון שכבר מכה בחלקים שונים של הגלובוס.

קרדיט: וואלה. כתב: ליאור לוי. פורסם בתאריך 28/07/2022

לכתבה המלאה